הליך גישור

בכל יום בעולם ישנם מצבי קונפליקט שונים, לפעמים התוצאה שלהם יכולה להיות משביעת רצון רק עבור אחד הצדדים, ולפעמים הדרך מן הסכסוך לפיוס של הצדדים הלוחמים יכול להתרחש עם קורס חיובי עבור שניהם. לכן, אחת השיטות לפתרון סכסוכים, בהשתתפות צד שלישי, שהוא נייטרלי, המעוניין רק בפתרון סכסוך, הוא הליך הגישור.

מימין, גישור הוא אחד הטכנולוגיות שלהם לפתרון סכסוכים חלופיים. הצד השלישי הוא המתווך שבו מפתחים הצדדים הסכם ספציפי על מצב הסכסוך. הצדדים שולטים בתהליך אימוץ חלופה על מנת ליישב ולפתור את המחלוקת.

עקרונות הגישור הם כדלקמן:

  1. סודיות.
  2. כבוד הדדי.
  3. התנדבות.
  4. שקיפות ויושר של ההליך.
  5. שוויון המפלגות.
  6. נייטרליות של המתווך.

ראוי לציין כי הרעיון של גישור התעוררה בימי קדם. בהיסטוריה, עובדה ידועה של מקרים דומים בסחר בין תושבי בבל והפיניקים.

כדרך מודרנית לפתרון סכסוכים, גישור כבר מתפתח מאז המחצית השנייה של המאה ה -20, באוסטרליה, בארצות הברית ובבריטניה.

סוגים וטכניקות של גישור:

  1. טרנספורמטיבי. המשתתפים יכולים לקבוע באופן עצמאי את מהלך הגישור. הצד השלישי, המתווך עוקב אחריהם. המרכיבים העיקריים מסוג זה הם שמיעה ושמיעה. כתוצאה מכך, על המשתתפים להיות רגישים יותר לצרכיו של האחר, לנסות להבין אותם.
  2. משקם. התנאים נוצרים לדיאלוג, שמטרתו העיקרית היא החזרת היחסים בין הצדדים הלוחמים. כלומר, במקרה זה, המשימה העיקרית של המתווך היא ליצור את התנאים הדרושים עבור הצדדים ואת הדיאלוג שלהם
  3. גישור לפתרון בעיות. התמקדות באינטרסים של הצדדים, לא על עמדותיהם. המתווך מעיד תחילה על כך שהצדדים מציגים את עמדותיהם, ואז עוזרים להם לאתר ולהכיר אינטרסים משותפים.
  4. נמרץ. המתווך והצדדים הסותרים ממשיכים להשפיע זה על זה במהלך הדיאלוג.
  5. משפחתית. מין זה מבוסס על הסדרת קונפליקטים משפחתיים, בין-תרבותיים וסכסוכים בין דורות שונים.

חשבו על שלבי הגישור המרכיבים את התהליך עצמו.

  1. אמון ובנייה (משלב זה מעמיד את הבסיס ליחסים בין הצדדים, אשר ייראו לאורך כל תהליך הגישור).
  2. ניתוח העובדות וזיהוי הבעיות הקיימות (שלב זה נועד לנתח את העובדות המהותיות לזיהוי בעיות, תהליך זה נובע בחלקו מסוף השלב הראשון).
  3. חפש פתרונות חלופיים (סקירה כללית של כל הבעיות, הגדרת הפתרונות העיקריים והחיפוש אחר פתרונות שעשויים להסתתר בדרישות ובעיות של שני הצדדים).
  4. קבלת החלטות (המשימה העיקרית של שלב זה היא עבודה משותפת של המשתתפים בקבלת ההחלטות, אשר יהיה עבורם אופטימלי).
  5. ניסוח המסמך הסופי (הסכם, תכנית או מסמך נעשה בו נקבעו בבירור ההחלטות שהצדדים הסותרים באו בהן).

יצוין, כי תהליך הגישור מסייע להגיע להסכם ולהסכם מסוים ללא הופעת סכסוך חדש בין הצדדים, דהיינו, ביחס לצדדים. חשובה לא פחות העובדה שהגישור תומך באוטונומיה של כל צד סותר, ובמקרים מסוימים משמש כתחליף חלופי להתערבות שיפוטית.