הפצה - דיפוזיה או התפשטות. לפיכך, שחלת המופץ מאובחנת במקרה של הפתוגן של זיהום עבר מעבר המוקד העיקרי. עברו לאורגניזמים הגורמים למחלות במערכת הדם או הלימפה. קוך מקלות - הם הפתוגנים העיקריים של שחפת - יכול להיות מפוזרים בתוך איבר אחד, או להפיץ בכל הגוף.
האם שחפת ריאות מופצת מדבקת או לא?
מכיוון שהסוכן הסיבתי אינו נעלם בשום מקום, שחפת המופצת מדבקת. מבוגרים סובלים ממחלה זו הרבה יותר מאשר ילדים. אם המחלה אובחנה אצל ילד, זה מצביע על שכיחות גבוהה של זיהום בסביבה של מטופל קטן.
כדי לפתח שחפת ריאות מופצת, התנאים הבאים נדרשים:
- החולה נגוע בשחפת, או בגופו יש שינויים שיורית לאחר מחלה לאחרונה.
- המערכת החיסונית של החולה אינה יכולה לספק התנגדות מספקת.
- Mycobacterium מתפתח בגוף.
הגורמים הקובעים את התפתחותם של חולי שחפת או heymogenous מופצים הם:
- היעדר חיסון BCG בדם;
- רעב;
- מולדת או נרכשת;
- זיהומים תכופים;
- הפרעות הורמונליות;
- שימוש ארוך טווח של immunosuppressants.
הסימפטומים העיקריים של שחפת מופץ הם:
- חולשה
- כאבי ראש תכופים;
- הפרעות דיספטיות;
- הזעה מופרזת;
- עלייה חדה בטמפרטורה ל 38-39 מעלות צלזיוס;
- דליריום;
- טכיקרדיה;
- כאב גרון .
טיפול בשחפת ריאתית מופצת
המאבק בשחפת המתפשט דרך הגוף צריך להתבצע בבית החולים. תוכנית הטיפול דומה לזו המסורתית: מספר תרופות אנטיבקטריאליות נרשמות בו זמנית למטופל:
- Etambutol;
- Isiniazide;
- Pyrazinamide;
- ריפמפיצ'ין .
בצורות חריפות, אימונומודולנטים וקורטיקוסטרואידים נקבעים בהכרח:
- פרדניזולון;
- Leukinferon;
- T-activin.
כרונית מופצת שחפת בשלב של חדירת מטופל עם Pneumoperitoneum. אם הזיהום פיתח חסינות לתרופות ומצבו של החולה אינו חוזר לנורמה, נדרשת התערבות כירורגית והסרה של חלק מהאורגן הנגוע.