לבוש של סיני עתיק

סין - אחת הציוויליזציות המקוריות הקדומות ביותר, שהתגלו באלף ה- II- III לפני הספירה. במשך זמן רב היתה הארץ מנותקת מן העולם החיצון. אולי זה מה שאפשר ליצור תרבות ומסורות ייחודיות כאלה. התלבושות של הסינים הקדומים בהירות מאוד. ראוי לציין כי הארון שלהם היה מגוון למדי. אחרי הכל, סין היא מדינה גדולה, והאקלים בצפון הוא חמור ביותר, ובדרום החום לסירוגין עם הקור.

סגנון הסינית העתיקה

ראשית, יש צורך לשלם מחווה לאדונים הקדמונים, אשר במשך אלפיים שנה לפני התקופה שלנו למדו לעשות משי ובדים רזים של קנבוס וכותנה.

העיקרון של תפירה הן של גברים והן של חליפות נשים היה זהה. גברים ונשים לבשו חולצות ארוכות עם ריח ומכנסיים רחבים . התלבושת הזאת נחשבה לבגדים הנמוכים יותר ונקראה "אישאן". לכן, חליפות נשיות וגבריות היו כמעט זהות.

ורק בתקופת הטאנג יכלו הנשים הסיניות ללבוש סוודרים וחצאיות שדומות לאופנה האירופית. בחצאיות היו חריצים משולשים על המותניים. מבעד להם נראה ז'קט.

המאפיין העיקרי של שמלת הסינית הקדומה לנשים היה רקמה מפוארת עם דפוסי צבעוניים. אנשים סינים, כמו מעריצים של סמלים ושלטים, אפילו לא לעזוב את התלבושות שלהם בלעדיהם. לכן, הפרחים של נרקיסים ושזיפים רקומים על השמלה התכוונו לחורף, הפלונית התגלמה באביב, הלוטוס הפך לסמל של קיץ ושמש, החרצית היתה קשורה בסתיו. כל הדפוסים על התלבושות היו במעגלים, שנקראו "טואן". אחד היצורים העדינים ביותר, הפרפר, היה סמל לאושר משפחתי. כמה ברווזים - מנדרינות סימלו את מערכת היחסים של בני הזוג מאוהבים.

לא רק פרחים, ציפורים וחרקים היו רקומים בשמלות של סיני עתיק. הרקמות שהציגו סצנות שונות ויצירות ספרותיות היו נרחבות, ודימויים של צעירים ובנות היו פופולריים.

בסין, תמיד הקדישו את המראה. טיפול עצמי נחשב למשהו מחייב, נעלה ומעודן.