היסטוריה של החג

הכניסה של ה ' לירושלים היא חג קדום של כל המאמינים, אשר נחגג ביום ראשון שבוע לפני חג הפסחא . הכניסה החגיגית של ישו לבירת ממלכת ישראל סימנה את כניסתו לדרך הצלב. חג זה נקרא יום ראשון של דקל או יום ראשון של דקל. השם מזוהה עם כמה מסורות היסטוריות של אותם זמנים.

למה יום ראשון יום ראשון של פאלם?

כדי להבין את הסיבות לשם יוצא דופן זה, יש צורך ללמוד את ההיסטוריה של החג יום ראשון של פאלם. היהודים נהגו לברך בחגיגיות מלכים ומנצחים בקריאות שמחה, וענפי דקל בידיהם. על פי הברית הישנה, ​​ישו עשה זאת בירושלים, אבל התהילה שלו לא היה לנצח את המלחמה או לשלוט במדינה, אלא על זכייה במוות ובחטא. היהודים התפללו מרצון המשיח מרצון לפני מותו, הודות לסבלו החופשי, המוקדש לכל המין האנושי.

ברוסיה חגיגה זו נקראת באופן מסורתי יום ראשון של דקל. הסיבה לשם זה היא כי הענפים דקל של הסלאבים מוחלפים ערבות, שכן הם הראשונים לפרוח באביב. ענפי הערבה מסמלים את הענפים שהיהודים מחזיקים בידיהם, פוגשים את ישוע בעיר העתיקה. במדינות הדרום, במקום Willba, משמשים סניפים ופרחים של צמחים אחרים, בדרך כלל עצי דקל.

אורתודוקסי יום ראשון - מסורות

ביום זה נראה כי המתפללים פוגשים את ישוע הבלתי נראה, ומברכים אותו כמנצחת המוות והגיהנום. אנשים קראו תפילה מיוחדת לברכת ה"וואי ", שבמהלכה הם מחזיקים נרות דולקים, פרחים וענפי ערבה. ורבה, מפוזרת מים קדושים, מאוחסן בקפידה לאורך כל השנה ומעוטר עם סמל בדירה. אצל כמה משפחות יש מנהג מעניין לשים ערבה בארון למת על סימן שהוא על ידי אמונה של בן האלוהים המוות יגבר, יעלו שוב ויפגשו את ישו עם הערבה המקודשת.

ביום שבו יום ראשון של פאלם הוא חגג, נהוג לפגוע בני משפחה וחברים עם ערבה הכוס. לאחר תפילת הבוקר, אשר ילדים קטנים לא הובילו, ההורים לגדל את הילדים מהמיטה עם שבץ קל של ענפי ערבה, המבקשים בריאות "כמו ערבה". הוא גם האמין כי אם אתם אוכלים כליה מפוזרים במים קדושים של ערבה, אז עניינים חשובים יפתרו ותשוקות רצויות יתקיים.

חג זה מאורגן באופן מסורתי על ידי בזארים מפנקים, אשר מוכרים צעצועים לילדים, ממתקים, ספרים וכמובן צרורות ארוז של ערבה.